העזבון (הנדל"ן, הרכוש והכספים) של אדם שערך צוואה במהלך חייו – עובר, לאחר פטירתו, לאנשים שאותו אדם קבע בצוואתו. אם אותו אדם לא הותיר אחריו צוואה, עזבונו עובר, לאחר פטירתו, ליורשיו על פי דין.
העזבון (הנדל"ן, הרכוש והכספים) של אדם שערך צוואה במהלך חייו – עובר, לאחר פטירתו, לאנשים שאותו אדם קבע בצוואתו. אם אותו אדם לא הותיר אחריו צוואה, עזבונו עובר, לאחר פטירתו, ליורשיו על פי דין. אף על פי כן, יכול העיזבון להיות מחולק, בסופו של דבר, באופן שונה ממה שנקבע בדין. דבר שכזה יכול לקרות, למשל, אם נערך הסכם בין יורשים לאחר צו ירושה.
הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים – מהו?
מטרתו של כל הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים היא כאמור לחלק את העיזבון בין היורשים באופן שונה משנקבע בדין, כך שכל אחד מהיורשים יקבל מהעיזבון חלק גדול יותר או קטן יותר ממה שהיה אמור לקבל. קיימת עדיפות לערוך הסכם שכזה בכתב, ושמי שיעשה כן יהיה עורך דין לענייני ירושה . הסכם שכזה אינו תקף אם אין הסכמה של כל היורשים לחלוקה החדשה של העיזבון. באופן כללי, לא ניתן לבצע הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים אם כבר ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה. אם מבוצע הסכם שכזה לאחר שניתן אחד מצווים אלה, יש צורך בתשלום מס.
הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים לאחר צו ירושה – מהו?
כאמור, אחד מחסרונותיו של הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים לאחר צו ירושה, הוא שהוא כרוך בתשלום מס. ואולם, לאחר מתן צו ירושה, כלומר כשהעיזבון מנוהל באופן עצמאי על ידי הצדדים, הסכם חלוקת עיזבון אינו כרוך באישור בית המשפט. כאשר ישנם יורשים על פי דין ומתמנה מנהל עיזבון, ייתכן הסכם חלוקת עיזבון מלא או חלקי. אין חובה שההסכם יכלול את כל היורשים על פי דין, ו/או שההסכם יתייחס לכל העיזבון, אך חובה שהצדדים להסכם יהיו רק יורשים על פי דין (או יורשים שנקבעו בצוואה, במידה שנערכה צוואה).
מתי מתעורר הצורך בהסכם בין יורשים?
הצורך בהסכם בין יורשים הוא בדרך כלל כלכלי. שהרי, אם המוריש מותיר אחריו רק יורש אחד – העיזבון עובר אליו במלואו, ואם המוריש מותיר אחריו רק נכס אחד – הוא מחולק שווה בשווה בין כל היורשים. כלומר, הסכם בין יורשים, בדרך כלל רלוונטי כאשר המוריש מותיר אחריו יותר מיורש אחד ויותר מנכס אחד. אם במקרים כאלה אין הסכם בין יורשים, הדבר גורם לכך שאם המוריש מותיר אחריו דירה – היא כאמור מתחלקת שווה בשווה בין כל היורשים, אך מי מבין היורשים שהוא כבר בעלים של דירה נוספת – צריך לשלם מס רכישה או מס שבח. כמו כן, מכיוון שהדירה היא כאמור בשותפותם של כל היורשים, לא ניתן לבצע בדירה כל פעולה שהיא ללא אישור של כולם. הדבר יכול לגרום לוויכוחים ולמתחים רבים בין היורשים. אם קיים הסכם בין יורשים, הדבר מונע מיורש לשלם מס רכישה או מס שבח על הדירה, גם אם הוא בעלים של דירה נוספת, ומונע את ויכוחים ומתחים בין היורשים. זאת, משום שעקב ההסכם, כל נכס שייך ליורש אחד בלבד, והפעולות שהוא מעוניין לבצע בנכס אינן טעונות אישור מהיורשים הנוספים. גם כאשר לאחד היורשים יש קשר רגשי לאחד הנכסים, שעל פי דין או על פי צוואה – לא ניתן לו – יש צורך בהסכם בין יורשים.
תשלומי איזון בהסכם בין יורשים
מכיוון שבדרך כלל, שוויו של כל אחד מנכסי העיזבון שונה משוויו של כל נכס אחר בו, אזי אם יורש מסוים מקבל, על פי ההסכם, נכס ששוויו גבוה יותר מהנכס שאותו מקבל יורש אחר – יכולה לקום דרישה לפיצוי היורש האחר. פיצוי זה נקרא תשלומי איזון. הבעיה היא שעל אף הרצון להביא לאיזון בחלוקת העיזבון, אין להכניס להסכם רכוש שאינו שייך לעיזבון. הדבר יכול לגרום לכך שבסופו של דבר לא ייערך הסכם בין יורשים. במקרים רבים, היורשים אינם סומכים זה על זה, מה שיוצר קושי אובייקטיבי בהצעות לתשלומי יצירתיות להוצאה לפועל של האיזון בין כלל היורשים. חשוב לציין שהאיזון בין כלל היורשים אינו בגדר חובה.
הסכם בין יורשים לפני פטירת המוריש
נשאלת השאלה האם יורשים יכולים לערוך ביניהם הסכם עוד לפני שהמוריש הולך לעולמו. בעיקרון, מסביר עו"ד כפיר דיין דובב , התשובה לכך חיובית, אך הוא אינו מחייב את הצדדים לו. כלומר, אם בסופו של דבר היורשים לא ירשו את העיזבון, ובפרט לא באופן שנקבע בהסכם ביניהם, אין כל פסול בכך. ואולם, אין לערוך לפני פטירת המוריש הסכם בין יורשים שמטרתו לנשל את אחד היורשים.
הסתלקות מעיזבון
דרך נוספת לחלוקת העיזבון באופן שונה משנקבע על פי דין או בצוואה, היא הסתלקות יורש מחלקו בעיזבון, כלומר, ויתור, מלא או חלקי, מצד היורש, לקבל את חלקו בעיזבון.
קיימים שני סוגי הסתלקויות:
- הסתלקות כללית: היורש מסתלק מחלקו בעיזבון וחלק זה מתווסף לחלקם של שאר היורשים.
- הסתלקות ספציפית: היורש מוותר על חלקו בעיזבון לטובת יורש ספציפי אחר – בן/בת הזוג, בנו/בתו או אחיו/אחותו של המוריש.
הסתלקות מעיזבון כרוכה בהגשת תצהיר בדבר ההסתלקות, לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט לענייני משפחה. בתצהיר, צריך היורש לציין שאין ברצונו לקבל את חלקו בעיזבון, באופן מלא או חלקי. היורש יכול להגיש את התצהיר רק לאחר פטירת המוריש ובטרם חלוקת העיזבון. ואולם, רק כאשר היורש המבקש להסתלק הוא פסול דין או שטרם מלאו לו 18 – מימוש הזכות להסתלק כרוכה בקבלת אישור מבית המשפט.
